דמיינו לעצמכם שאתם מנהלי קפיטריה בבית ספר תיכוני במרכז הארץ, לאחרונה התגלה שתלמידי בית הספר סובלים מבעיית השמנה רצינית בהשוואה לבתי ספר אחרים ועליכם להציג דרך פעולה למנהל בית הספר כיצד מצמצמים את כמות הקלוריות של התלמידים בקפיטריה.
הרעיון הראשון ככל הנראה שיעלה לכם הוא לעשות שבוע הסברה מקיף על נושא תזונה בריאה ופעילות גופנית דבר שאכן יכול לשפר במעט את כמות הקלוריות הנצרכות פר תלמיד בבית הספר אך לא לטווח ארוך. רעיון שני יהיה להוריד את כל האוכל הלא בריא מהקפיטריה ולהשאיר אך ורק אוכל בריא, דבר שכנראה יצמצם את כמות הקלוריות של התלמידים אך כנראה גם יצמצם את כמות התלמידים שיגיעו לאכול.
הרעיון השלישי יכול להיות כפי שעשה בריאן ואנסינק פרופ' להתנהגות צרכנית באונ' קורנל ומחבר רב המכר אכילה בהיסח דעת : מדוע אנו אוכלים יותר ממה שנדמה לנו(2006), בריאן עשה ניסוי ושינה את המיקומים של המאכלים בפס האוכל לדוגמא,
את הברוקלי הוא העביר לתחילת פס ההגשה (צריכתו גדלה ב15%)
את התפוחים והתפוזים הגישו בקערה מרשימה במקום מגש נירוסה דבר שהכפיל את הצריכה שלהם.
את מקרר הגלידות הוא כיסה במכסה אטום (הפחית ב16% את צריכת הגלידות).
את הקינוחים הבריאים נתן בחינם וקינוחים לא בריאים היו בתשלום דבר אשר הגדיל את צריכת הפירות ב71%! וצריכת העוגיות ירדה ב55%!
השוקו הוסתר מאחורי החלב דבר שגרם לאנשים להתאמץ להגיע אליו וכך רוב התלמידים בחרו בחלב.
בר הסלטים הוצב במרכז דבר שכמעט שילש את מכירות הסלטים.
איך בעצם השינויים האלה השפיעו במידה רבה כל-כך על התלמידים? על כל שורה אפשר לרשום מאמר אך לדוגמא, העברת הברוקלי לתחילת הפס גרמה לתלמידים להחליט האם לקחת ברוקולי או לא כאשר הצלחת שלהם הייתה ריקה ובתחילת ההחלטה על מה לאכול, בסיטואציה הקודמת התלמידים הגיעו לדילמת הברוקלי לאחר שהצלחת שלהם הייתה עמוסה בשניצלים וציפס דבר אשר עודד אותם לוותר על הברוקלי.
בשנת 2012 גוגל אימצה את השיטה הזו בקפיטריות שלה וזה הביא לשינויים משמעותיים גם אצלם, בר הסלטים בתחילת פס ההגשה, את בקבוקי המים שמו במרכז המקרר והשתייה המתוקה ירדה למטה ועוד ועוד… נראה שהשיטה של ואנסינק פשוט עובדת!
רוצים לשנות התנהגות בקרב אנשים?
נסו לחשוב איך וכיצד הם נתקלים בדבר שאתם רוצים לשנות, אולי מספיק להזיז את זה למקום אחר והכל ישתנה.
