אני רוצה את הסוכרייה הזו

קיצורי הדרך (היוריסטיקות) אשר עוזרים למוח שלנו לקבל החלטה מתחיל כבר מגיל ילדות, כאשר אנחנו צריכים לבחור האם לעשות שיעורי בית או איזו סוכרייה לבחור. בגילאים אלה אנחנו מעצבים ובונים את מערכת היוריסטיקות שלנו וממלאים את מערכת 1 בדרכי פעולה וקיצורי דרך אשר ישמשו אותנו בעתיד. אם נתרגל מגיל ילדות לבחור את הסוכרייה הורודה רק בגלל שהיא ורודה ככל הנראה כאשר נתבגר אנו נמשיך לתת שיקול רב יותר לפן הויזואלי בעת קבלת החלטה.

תסתכלו על ילדים

מכיוון שמערכת 2 אצל ילדים עדיין לא מספיק מפותחת הם נוטים לפעול בעיקר על בסיס מערכת 1(למאמר "איך אנחנו מקבלים החלטות") והם יכולים להיות עבורכם תצפית מעולה לקבלת החלטות מבוססות קיצורי דרך מנטליים וריגשיים.

דמיינו את עצמכם בגיל ילדות מקבלים משימה מהמורה בבית הספר ללכת לקנות ספר לעשות עליו עבודה, וממש עוד מעט יש בטלוויזיה את התוכנית שחיכיתם לה כל היום, איך תחליטו איזה ספר לקנות? הרי הזמן מוגבל ולעולם לא תצליחו לעבור על כל הספרים ביריד.

כנראה שהצעד הראשון שתעשו זה תלכו לדוכן שרשום עליו מומלץ (למרות שמי אמר שזה באמת מומלץ?)

כבר צמצמתם למוח 90% מההחלטות איזה ספר הוא הולך לבחור.

עכשיו אתם סורקים את הדוכן המומלץ ומחפשים עוד אלמנטים שיעזרו למוח לחשוב איזה ספר הכי טוב מבין כלל הספרים שיש, איזה דברים יכולים להשפיע? אולי מדבקה נוצצת של רב מכר? אולי תתחברו לצבעים מסוימים? או שבכלל תבחרו את הספר שנמצא בגובה העיניים שלכם תשלמו עליו ותרוצו הביתה לראות את הסדרה שלכם.

עכשיו אחרי שדמיינו את זה, נסו לחשוב איך אתם פועלים היום כאשר אתם מקבלים החלטה.

כנראה שזה דיי דומה..

אם עד סוף הפסקה חשבתם שהילדים שלכם לא רציונלים, אז כנראה שהבנתם בסוף שגם אתם לא רציונלים.

רוצה לקבל אחד לחודש מאמרים נבחרים?