מה זה כלכלה התנהגותית?
כלכלה התנהגותית משתמשת בתובנות מהפסיכולוגיה כדי להסביר כיצד מתי ולמה בני אדם לרוב מתנהגים בדרכים שאינן מוסברות על ידי המודל הכלכלי הרציונלי, הכלכלה התנהגותית מבוססת התנהגות בשטח של האנשים ולא כיצד הם אמורים לפעול כפי שהכלכלה המסורתית טוענת.
הכלכלה ההתנהגותית זהו תחום בצמיחה והתפתחות, בשנות ה80 שני חוקרים ישראלים דניאל כהנמן ועמוס טברסקי פרסמו מאמר על "תורת הסיכויים: ניתוח קבלת החלטות בתנאי סיכון" מאמר פורץ דרך בתחום המעניק לאותן משקולות החלטה היבטים פסיכולוגים במה שנודע כתורת הערך. מאמר זה היה פורץ דרך בתחום הכלכלה ההתנהגותית ועל כך קיבלו פרס נובל לכלכלה בשנת 2002 (למרות עצם היותם פסיכולוגים בכלל).
בשנת 2017 קיבל ריצרד תאלר פרס נובל לכלכלה על המונח "חשבונאות נפשית" אשר נועד לציין את הדרך בה שיקולים רגשיים משפיעים על קבלת החלטות כלכליות, בשנים האחרונות מדינות רבות החלו לגלות עניין בתחום הכלכלה ההתנהגותית, דוגמא לכך היא בריטינה שבה הוקם בשנת 2010 צוות לתובנות כלכלה התנהגותית שהכפיל ושילש את מספר העובדים בו בעשור האחרון. חברות רבות היום משתמשות בתובנות של הכלכלה ההתנהגותית על מנת להוביל אנשים לבצע את הפעולות הרצויות עבורם.
המודל הכלכלה המסורתי (SEM)
תואר על ידי וילקסון וקלס אשר טען שאנשים הם רציונלים ומונעים על ידי התועלת המקסימלית הצפויה להם מהבחירה שלהם, אנשים הם אנוכיים והתועלת של האחרים לא מעניינת בעת קבלת ההחלטה. ההנחה היא שההעדפה של בני האדם תמיד תישאר זהה במידה והם יקבלו את המקסימום מההצעה.
הבעיות במודל
ספרי הכלכלה הרציונליים השאירו מחוץ לתחום המודלים שלהם את ההתנהגות של בני האדם, אלמנטים רבים שיכולים להשפיע על החלטת כלכלית של בן אדם כמו : אלטרואיזם, אינטרס עצמי, אפקט המסגור, הטיית העיגון, היוריסטיקות, הטיות קוגניטיביות שעל כולם תוכלו לקרוא בבלוג. ההנחה שאנחנו מקבלי החלטות רציונליים, ששוקלים כל הזמן איך למקסם את התוצאות שלנו תוך מחשבה מדוקדקת על העלויות והיתרונות של כל החלטה מאתגר את המודל הכלכלי הרציונלי, הכלכלכה התנהגותית באה לתת הסברים ופרשנויות לפער הזה.
כל יום אנחנו מקבלים אלפי החלטות ביום, חלקם המבוססים על היגיון וחלקן לא, לחלקן אנחנו מודעים ולחלקן לא. המודל הרציונלי מסתכל על קבלת החלטות בצורה הבאה : שקול סיטואציה, חשוב על פעולות אפשריות, חשב איזה מהן תייצר עבורך את האינטרס הטוב ביותר, יישם את הפעולה המיטבית ביותר. השלב השלישי של חישוב הפעולה הוא לב ליבו של המודל הרציונלי מכיוון שהוא השלב בו האדם מחשב את המקסימום האפשרי עבורו לקבל מההחלטה והתועלת שהוא יקבל ממנה. זה השלב בו נוצר הפער בין הכלכלה ההתנהגותית לכלכלה המסורתית כאשר המודל מתעלם מהתנהגויות בני האדם ואופן קבלת ההחלטות שלנו.
יסודות הכלכלה ההתנהגותית
אדם סמית' שנחשב כמייסד הכלכלה כפי שאנחנו מכירים כתב בשנת 1759 ספר על תורת הרגשות המוסריים שבה תיאר על ההתנהגויות האינדוידואלית של בני האדם המונעות ע"י פסיכולוגיה. כאבי הכלכלה סמית' היה מודע לכך שבני אדם הם לא רציונלים בעת חישוב ההחלטה, אחריו פילוסופים ופסיכולוגים נוספים כתבו על כך, אך לאחר עליית הניאו כלכלה והמודלים הכלכליים המסורתיים נעלם הפן הפסיכולוגי מהמודל הכלכליים. לאחר השפל הכלכלי בשנות ה30 חוקרים החלו לחקור את התפקיד של הפסיכולוגיה האנושית בכלכלה ובשנות ה50 את אופן קבלת ההחלטות, בשנות ה60 הגיעו החוקרים למסקנה שהרציונליות של בני האדם היא מוגבלת בזמן או ביכולת הכלה ולכן אופן קבלת ההחלטות לעולם לא תוכל להיות מושלמת. לאורך שנים אלו נכתבו תאוריות שונות על קבלת החלטות של אנשים שיצרו את התשתית לכך שיתחילו להטיל ספק במודלים הכלכליים הקלאסים בכלכלה, אל תוך הואקום הזה נכנסות התאוריות של הכלכלה ההתנהגותית.
