למה אנחנו לא מצליחים לעמוד בפיתויים?
קרה לכם בעבר שחזרתם אחרי יום עבודה קשה ולמרות הדיאטה שלכם התיישבתם ואכלתם מגש פיצה וקינחתם במיילשיק? אם זה לא קרה לכם במדויק אבל בכל זאת לא הצלחתם לעמוד בפיתוי אחרי יום עבודה קשה כנראה שפשוט הגעתם למצב של דילול קוגנטיבי ולמערכת 2 פשוט לא היה כח כבר להתמודד עם הפיתוי.
זה מבוסס?
החוקר רוי בומינסטר מאוניברסיטת פלורידה מצא שרמות סוכר נמוכות בדם גורמות לנו להתקשות בעמידה בפיתויים ובקבלת החלטות, בנוסף לחץ נפשי גבוהה מקשה על המוח לקבל החלטות רציונליות ומרבית ההחלטות במצבים אלו יתקבלו ע"י מערכת 1 (למאמר "איך אנחנו מקבלים החלטות").
מחקר נוסף הראה שאנשים בחרו לאכול יותר עוגות שוקולד מאשר פירות לאחר שהתבקשו לזכור מספר בעל 7 ספרות אל מול 2 ספרות. כפי שאנחנו כבר יודעים מערכת 2 זוללת הרבה כוחות מהמוח וככל הנראה יש לה סף אינדיבידואלי אצל כל אחד מאיתנו של יכולת שימוש בטווח זמן מסוים.
חוקרים מאוניברסיטת מיניסוטה מצאו שישנו קשר בין החלקים במוח שעובדים במהלך יום העבודה או במהלך ריכוז בנהיגה לבין החלקים שדוחים פיתויים מפנקים, מצב זה מסביר את הפסקה הראשונה שהסיכוי להיכנע לפיתוי מסויים אחרי יום עבודה ארוך או נסיעה מתישה גדול יותר בגלל השחיקה של מערכת 2 לאורך היום.
מה אנחנו יכולים ללמוד מזה?
ראשית כל, עלינו להבין שיש לנו בני האדם סוללה של קבלת החלטות שמתרוקנת לאורך היום, כאשר אנחנו מגיעים לסוף היום הסוללה הזו מתחילה להיגמר ואנחנו מעדיפים להימנע מקבלת החלטות או להתמודד עם פיתויים. ככל שהיום שלנו עמוס יותר ומתיש יותר קבלת ההחלטות בערב תהיה לנו קשה יותר ואנחנו לרוב נעדיף לא להחליט או שההחלטות שלנו יתקבלו במערכת 1 ולרוב הם יתקבלו על בסיס היוריסטיקות ולא על סמך מערכת 2 שהיא המערכת השכלתנית יותר מבין השניים.
